על מקורות ההשראה שלי
או: אני עובדת עם מה שיש
זה קטע, מקורות ההשראה.
למי שלא יודעת, אני חיה במקום מבודד יחסית, פרברי הפרברים של אוהיו.
הגענו לפה ב-2016 בסוג של אילוץ, הישר מברוקלין ניו יורק.
שלושה ימים בכיתי כשהודיעו לנו על המעבר, הייתי גם ככה הורמונלית באמצע הריון, בכיתי על הניתוק ממקום שאהבתי, שכבר הרגשתי בו בבית, מקום שבו ידעתי למי אני יכולה לפנות ועל מי אני יכולה לסמוך. מקום עם חברות, בתי הקפה שלי, המסעדות שלי. בכיתי על אובדן אשליית השליטה, בכיתי על הבדידות הצפויה.
אז הגענו לאוהיו, המקום שיש עליו כל כך הרבה בדיחות, אומרים שזו מדינה שרק צריך לעוף מעליה, שמזג האוויר פה משתנה בקיצוניות על בסיס יומי ושמשעמם פה. והכל נכון. אבל דווקא פה, מתוך השיממון התרבותי והחברתי- גיליתי בעצמי יצירתיות שאין לה סוף, הוצאתי לאור ספר ילדים, הקמתי מותג תכשיטים, יצרתי סדנאות והדרכות ופרחתי ברמות שלא הכרתי.
כשחשבתי איך לבטא את מקורות ההשראה שלי היה לי ברור שאני אצא החוצה יחפה ואצלם את מה שאני רואה. רצה הגורל ומזג האוויר של אוהיו וירד מלא גשם. בהתחלה התאכזבתי: רציתי לצלם את הסנאים, הברווזים, הציפורים, את איך שהשמש מאירה על העצים ואולי לתפוס איזה צב נשכן.
כל אלו לא היו, אבל הבנתי שדווקא זו הדוגמא הכי טובה לביטוי מקורות ההשראה שלי: אני לא מחכה להשראה שתבוא, אני יוצאת ועובדת עם מה שיש. גם אם מה שיש זה מגרש טניס עם שלוליות (והוא כל כך יפה ככה, הוא גם מאוד יפה כשהוא מושלג), גם אם זה אומר ללכת בדשא רטוב מהגשם, גם אם זה אומר שאין חיות לצלם.
הסרטון הזה אולי לא משקף במבט ראשון את העשייה שלי, אבל הוא כל כך אמיתי ומדויק.
אני עובדת עם מה שיש.
גשם לא יעצור אותי.
הנסיבות לא יעצרו אותי.
גם לא אוהיו.
השיר ברקע: Alex G- Hollow
כמה קישורים שאולי יעניינו אותך:
כל התשובות לכל השאלות הנפוצות - ממש כאן
רגישה למתכות ולכן לא קונה תכשיטים לא מזהב? יש פתרונות
