את בהריון! 

מתי ואיך מספרים לילד.ה שבבית?

בהריון שני הרבה פעמים עולה השאלה- מתי לספר לילד.ה שבבית, ואיך?

איך לתווך את ההריון

יש כל מני גישות לעניין, ובסופו של דבר כל משפחה בוחרת מה שמתאים לה.

הגישה שלי היא לספר ברגע שיודעים. אני מעדיפה לא לחכות עם זה כי ילדים מרגישים מעולה מה קורה סביבם, וכשקורה משהו מאוד גדול כמו הריון הם מרגישים. הם שומעים את ההתלחששויות, רואים את החיוכים בין אמא ואבא, מבינים שמשהו קורה- אבל אין להם את היכולת להבין מה בדיוק קורה שם. 

כתרפיסטית (וכאמא) אני מעדיפה לא להשאיר אצל ילדים מקומות כאלו של חוסר וודאות, כי למקומות האלו הם יכולים להשליך מתוך עולמם הפנימי, לנחש ולהמציא דברים שלא בהכרח יהיו קשורים למציאות. אני מעדיפה תמיד להגיש את המידע (בצורה מותאמת גיל), כי ילד בלי מידע מותאם פשוט יבנה סיפור משל עצמו. 

יש כאלו שחוששים שיקרה משהו ומעדיפים לחכות שהשליש הראשון/השני/השלישי ייגמר כדי שלא יצטרכו להסביר על אובדן הריון, אבל חשוב לזכור שגם אם חס וחלילה משהו כזה קורה- זה דבר גדול ועצוב וכואב מאוד, שאין סיכוי שיחלוף מעל הראש של הילד. גם כאן, הילד ירגיש שמשהו קורה, אבל לא יהיו לו המילים להסביר את הטלטלה. אני באמת מאמינה בשיח פתוח (ומותאם גיל) ואם דבר כזה קורה- גם על זה אפשר לדבר. אבל לא הייתי נמנעת מלספר על הריון בגלל הפחד הזה.

אז מה להגיד?

המסר הכי ברור הוא העדיף בעיני: "לאמא יש עובר בבטן, העובר ילך ויגדל וגם הבטן תלך ותגדל, וכשהעובר יהיה מוכן לצאת- הוא יצא ויהיה תינוק".

רוב הילדים יסתפקו בהסבר הזה, אולי יבקשו לשמוע אותו שוב ושוב (ושוב), חלק ישאלו שאלות, וזכרי: על הכל אפשר לענות.

יש הורים שחוששים שבגלל שלילדים אין תחושת זמן כמו שלנו יש- זו בעיה לספר להם על משהו שיקרה בעוד 7-8 חודשים. פעוטות קטנים שחיים את הרגע בהחלט יוכלו לקבל את ההריון כמצב נתון ולא יטריד אותם מתי תהיה הלידה. פעוטות קצת יותר גדולים, שלא לומר ילדים, יוכלו קצת יותר להבין את נושא הזמנים ויהיה אפשר להסביר להם את זה בעזרת עונות השנה/חגים או ויזואלית עם לוח שנה. 

איך לתווך את הלידה

לקראת הלידה אני ממליצה להכין את הילד באופן קצת יותר מפורט: מה יקרה כשהעובר ירגיש שהוא רוצה לצאת, לאן אמא ואבא ילכו, עם מי הילד ישאר ואיפה, מתי הוא יגיע לפגוש את אמא והתינוק, מה יקרה כשיגיעו הבייתה. 

מניסיוני בגילאים הצעירים ספרים יכולים להמחיש את הנושא בצורה מצויינת, ספר שאני יכולה להמליץ עליו הוא "האח החדש של איתמר" של דוד גרוסמן. 

דבר נוסף שעובד מעולה זה סיפור חברתי- זהו כלי טיפולי שהוצג ע"י קרול וגרנד בשנת 1993, והוא מפרש לילד בצורה פשוטה ובהירה את מרכיביה של סיטואציה כלשהי.

כדי לתווך לבן שלי את הלידה המתקרבת גייסתי את המיומנויות שלי כתרפיסטית, ניסיון העבר שלי בכתיבת סיפורים חברתיים למטופלים ובהתייעצות ועזרה מקולגה ביבליותרפיסטית יצרתי עבורו סיפור כזה. לא רק שהבן שלי קיבל תיווך מעולה, אני בעצמי מצאתי את עצמי נרגעת יותר ויותר ככל שהקראתי את הסיפור, כאילו משהו בתיאור המציאות העתידית הצליח להפחית מחוסר הוודאות ולתת הרגעה. 

בגלל שזה היה כל כך מוצלח רציתי לאפשר להורים נוספים לתווך לילדיהם את הנושא באופן הזה ויצרתי תבנית (קובץ פאוור פוינט) שלתוכה אפשר להכניס את כל הפרטים המשפחתיים וליצור ספרון כזה (שאותו אפשר להדפיס או להקריא מהמחשב כמצגת). 

הורים שמעוניינים לרכוש את התבנית ליצירת ספרון כזה יכולים לעשות זאת כאן

1/6

בפרטים הטכניים: עלות רכישת הפורמט הפתוח לספרון הוא $12 (כ-45 ש"ח). יש אפשרות לבחור מתוך 4 אפשרויות, שימי לב שאת בוחרת את האפשרות המתאימה (ילדה/ילד, תינוק/תינוקת). לאחר הרכישה תקבלי את הקובץ ותוכלי לערוך אותו במחשב עם התמונות והשמות שלכם, לפי ההנחיות.

אני ממליצה להתחיל להקריא את הסיפור כחודש לפני הלידה הצפויה, וכמה שיותר יותר טוב.

אני מאחלת לך המשך הריון קל ומשעמם, לידה בדיוק כמו שאת רוצה- ופוסט קל עם חלב בכמות הרצויה

מה יש בספרון? 

בספרון מתוארת המשפחה של הילד באופן שמתאים לזווית הראייה שלו, רצף של עבר (כשהוא היה עובר ואז תינוק ואז פעוט) הווה (ההריון הנוכחי) ועתיד (הלידה והצטרפות תינוק/ת חדשה למשפחה). הסיפור הוא אישי וייחודי למשפחה- עם השם של הילד, הכינוי של העובר, שמות ההורים וכמובן תמונות משפחתיות ספציפיות שמתאימות לקו העלילה.

כמה קישורים שאולי יעניינו אותך:

מה עושים כשהגננת לא מאפשרת הסתגלות הדרגתית בגן

ספרי ילדים לתיווך פרידה מחיתולים

פרידה מחיתולים: איך להתמודד עם כל החששות והפחדים